אחריות הורית

אחריות הורית הם הזכויות, החובות והסמכויות שיש לאדם כלפי ילדו. מושג זה נגזר מתוך האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד הקובעת כי לכל ילד יש זכות למבוגר שיישא כלפיו באחריות. האחריות ההורית מתחילה עם הולדת התינוק ומחייבת את שני הוריו, בין הם אם נשואים, פרודים, גרושים או אף הולידו את הילד ללא כל זוגיות.

האחריות ההורית הוגדרה בשנת 2003 באמצעות ועדת רוטלוי. בוועדה זו נקבע כי על הורי הקטין מוטלת החובה לפעול לשם ביטחונו של הקטין ומוענקות להם סמכויות כדי למלאה. קרי, אחריות הורית היא חובה שנוצרה מעצם כך שאדם הפך להורה והמטרה שלה היא לאפשר לילד לגדול בביטחון פיזי ורגשי ולהתפתח בצורה בריאה ותקינה.

המשמעות של אחריות הורית היא בהגדרת חובותיהם כלפיו, אך בראש ובראשונה אי מילוי אחריותם. כמובן שיש הבדל אם ההורים חיים ביחד או לא:

• חיים ביחד – כל עוד ההורים מקיימים משק בית משותף, אין להתערב בדרך שבה מחולקת האחריות ההורית ביניהם. במידה ונושא זה נדון, מדובר על דיון ציבורי לא מחייב על חלוקת הנטל וחובות הבית בין הגבר והאישה.
• פרודים – אם נפרדו ההורים, הרי שהשיח על אחריותם מגיע לחובה משפטית. לפעמים המדינה מתערבת באמצעות הנחיה, הדרכה ואף קבלת החלטות על הדרך שבה תחולק בין שני בני הזוג האחריות ההורית, כאשר טובת הילד עומדת מעל לכל.

החובות המגדירים אחריות הורים מתייחסים למילוי צרכיו הבסיסיים של הילד, מחייתו, מניעת התעללות בו ודאגה כי הוא נמצא במקום בטוח. אם ההורים לא דאגו לכך, מדובר בעבירה וההורה יכול להיענש על כך.

האחריות ההורית היא מושג בסיסי הקשור לתביעות שונות למשל קביעת מזונות, משמורת, תקשורת בין ההורים הפרודים ועוד.