אחת הסוגיות המרכזיות בתהליך הגירושין היא קביעת גובה המזונות. יש הבדל בין מזונות ילדים / קטינים שמשולמים עבור כל ילד עד הגיעו לגיל 18.
לבין מזונות אישה שזכאית למזונותיה מהבעל כל עוד היא נשואה במקרים המתאימים.
מזונות ילדים
לפי ההלכה היהודית, על האב לשלם מזונות לילדיו, כאשר גובה המזונות נקבע לפי גיל הילד, הצרכים של הילד ולפי יכולות הוריו.
המטרה היא השתתפות בכלכלת ילדים בכל הדרוש לגידולם, כגון חלק מהוצאות המדור, חלק מהוצאות החינוך, ביגוד והנעלה, מזון וכדומה.
האב מחויב לשלם מזונות לילדיו אם נפרד מהאם, אם התגרש ממנה ואף אם אינו נשוי לה, כלומר הילדים זכאים לקבל מזונות מאביהם, גם אם מעולם לא ראו אותו.
כאשר מגיעים הילדים לגיל 18-15, קביעת המזונות תיערך לפי בדיקת רמת ההכנסות של שני ההורים, ותשלומים אלה ניתנים עבור הילד עד הגיעו לגיל 18.
חשוב לציין שכל נושא קביעת מזונות הילדים עבור הורים יהודים אינו קבוע בחוק אלא מקורו בדין העברי .
פסיקת ביהמ"ש העליון הרחיבה את חיוב המזונות עבור ילד שמשרת בצבא כך שגובה המזונות במקרה זה יעמוד על שליש מגובה המזונות המקורי.
מזונות אישה
בניגוד למזונות ילדים שהם בגדר חובה, זכאית אישה לתשלום מזונות מבעלה בתנאים מסוימים. המזונות נועדו לשמור על רמת החיים לה הורגלה.
מזונות אישה נפסקים במקרה שאישה אינה עובדת או שעובדת ומשתכרת סכומים נמוכים שאינם מספיקים לה, מצויה עם בעלה כלומר חיים ביחד וכן מקיימים יחסי אישות.
כלומר אישה לא תהיה זכאית למזונותיה אם היא עובדת ומשתכרת דיה לכיסוי צרכיה ורמת החיים שהייתה רגילה לה, אם בגדה בבעלה או עזבה את הבית ללא הצדקה.
כדאי לדעת כי אף אם אישה לא הייתה נשואה לבן זוגה כדת משה וישראל, היא זכאית למזונות ממנו על סמך היותה 'ידועה בציבור', בתנאי שמערכת היחסים ביניהם עונה על מספר קריטריונים שנפסקו בפסיקת ביהמ"ש העליון.
עורך דין משפחה שירלי שדה
