שאלות ותשובות

שאלת משמורת הילדים היא שאלה שמעוררת כמעט בכל הליך גירושין אמוציות רבות. לאחרונה, הולכת וגוברת המגמה של קביעת משמורת משותפת – הסדר לפיו שני ההורים שותפים שווים בטיפול וגידול הילדים.
בתקופה האחרונה, יותר מתמיד עולה על הפרק שאלת ביצוע המשמורת המשותפת בפועל. ישנם הורים, אשר מתייחסים להסדר ככתבו וכלשונו בלבד, ובפועל כשנדרשת מהם גמישות והליכה לקראת הצד האחר, הם לא עושים זאת.
בימים אלו, בתקופת הקורונה, הסגר והחגים, כאשר דברים משתנים, וצריך להתמודד עם המצב החדש, מצופה כי הורה במשמורת משותפת יגלה אורך רוח ויצירתיות, ויפעל תוך תיאום עם ההורה האחר ולא רק לפי מה שנכתב בהסכם.

לקבלת ייעוץ מקצועי בנושא משמורת ילדים ובכל נושא אחר בדיני משפחה

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי לא רק הרכוש של בני הזוג הוא משותף, אלא גם חובותיהם מרגע הנישואין. זאת אף במידה שהחובות נוצרו על ידי אחד מבני הזוג באופן מובהק. מדובר הן על "חובות" שכיחים כמו משכנתה או יתרת חוב בבנק, והן על חובות מורכבים יותר כגון חובות שנצברו בעקבות התנהלות עסקית כושלת. הסייג המרכזי היחיד בחוק יחסי ממון לגבי חובות הוא שאין לכלול במצבת הרכוש המשותף חובות שנוצרו מרכוש לא משותף (כמו למשל חובות שנוצרו בעקבות שימוש בדירה שעברה לאחד מבני הזוג בירושה, ושהוחרגה מהתא המשפחתי).
אך האם כל חוב אחר הינו משותף? הפסיקה בישראל קובעת כי ישנם חובות מסוימים שאינם משותפים לשני בני הזוג. לדוגמה, חובות אשר נוצרו בחוסר תיאום מוחלט עם בן הזוג השני (באופן חריג), חובות כתוצאה מהימורים, עבירות וכדומה.

לקבלת ייעוץ מקצועי ולפרטים נוספים

אחת הסיטואציות המשפחתיות השכיחות שקורת במשפחות רבות היא שאחד הילדים נוטל על עצמו את המשימה הקשה (נפשית וכלכלית) של סיעוד וטיפול בהורה המבוגר, בעוד אחיו ואחיותיו "עושים פחות". מצב זה יוצר באופן טבעי תלות של ההורה באותו ילד. תלות זו מובילה פעמים רבות את ההורה לכתיבת צוואה לטובת אותו ילד מטפל או העדפה בולטת על פני שאר אחיו. האם צוואה של חלוקה לא שוויונית במצב זה יש לקיים מיד כלשונה, ומתי אפשר לזהות "השפעה בלתי הוגנת"?

מדובר במקרה נפוץ שאנו, כעורכי דין העוסקים בדיני משפחה וירושה, נתקלים בו תדיר. הקביעה האם הייתה השפעה על המצווה היא לרוב ברורה, ברור שכן, אולם האם השפעה זו הייתה "בלתי הוגנת" – איננה משימה פשוטה.
יש לבחון את הנסיבות הרלבנטיות והנפשות הפועלות. לעתים להתחקות אחר מה היה הלך הרוח של אותו הורה ועד כמה הוא היה תלוי בטיפול באותו ילד עד כי לא היתה לו ברירה אלא להעדיף או לנשל ילדים אחרים. בשורה התחתונה יש להבין כי לפי הפסיקה בישראל, השפעה בלתי הוגנת, ככל שתוכח, הינה עילה לביטול הצוואה כליל.

קביעת מזונות ילדים היא חלק מהותי וקריטי בהליך גירושין בין הורים לקטינים. מצד אחד, חשוב שסכום המזונות ישקף את צורכי הילדים (תוך צפיית פני עתיד). מאידך יש לקבוע סכום שלא יטיל מעמסה בלתי אפשרית על האב המשלם, ובכך יגרום לקריסתו הכלכלית (מה שיפגע בסופו של היום בילדים ובאמם). האיזון בין הנסיבות הללו הוא זה שמנחה אותנו במשרד עורכי דין שירלי שדה, בכל תיק גירושין, ובפרט כאשר אנו מסייעים לבני הזוג להגיע לכדי הסכם גירושין בהסכמה.

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי לא רק הרכוש של בני הזוג הוא משותף, אלא גם חובותיהם מרגע הנישואין. זאת אף במידה שהחובות נוצרו על ידי אחד מבני הזוג באופן מובהק. מדובר הן על "חובות" שכיחים כמו משכנתה או יתרת חוב בבנק, והן על חובות מורכבים יותר כגון חובות שנצברו בעקבות התנהלות עסקית כושלת. הסייג המרכזי היחיד בחוק יחסי ממון לגבי חובות הוא שאין לכלול במצבת הרכוש המשותף חובות שנוצרו מרכוש לא משותף (כמו למשל חובות שנוצרו בעקבות שימוש בדירה שעברה לאחד מבני הזוג בירושה, ושהוחרגה מהתא המשפחתי).

אך האם כל חוב אחר הינו משותף? הפסיקה בישראל קובעת כי ישנם חובות מסוימים שאינם משותפים לשני בני הזוג. לדוגמה, חובות אשר נוצרו בחוסר תיאום מוחלט עם בן הזוג השני (באופן חריג), חובות כתוצאה מהימורים, עבירות וכדומה.

לקבלת ייעוץ מקצועי ולפרטים נוספים

לאחרונה נכנסו למשרדי אח ואחות אשר לאחר שאמם נפטרה בעוד נשואה לבעלה השני. הם מצאו בדירתה מכתב בו היא מציינת כיצד היא מעוניינת שרכושה יחולק בין ילדיה. המסמך נכתב בכתב ידה של המנוחה, על צדה האחורי של חשבונית.

האם מדובר בצוואה תקפה על פי חוק? האם במסגרת הרציונל של "מצווה לכבד את דברי המת" יש לקיים את הדברים ככתבם (ולא לחלק את הירושה לפי ירושה על פי דין שאז גם הבעל יורש יחד עם הילדים)?
מדובר בסוגיה מרתקת, אחת מיני רבות, המאפיינת את היום-יום בעבודתי כעורכת דין העוסקת בדיני משפחה.
כעת מתנהל הליך בו הבעל האלמן מעוניין בצו ירושה ואילו הילדים מעוניינים לקיים את הצוואה.
השאלה היא האם לפנינו "צוואה בכתב יד".

חוק הירושה הישראלי מכיר רק בארבע סוגים של צוואות שיכולות להיות כשרות לפי דין – צוואה בעל פה (הנאמרת על ידי אדם שרואה את המוות לנגד עיניו), צוואה בעדים (הנערכת בפני שני עדים), צוואה בפני רשות (שנעשית מול רשות שיפוטית כמו נוטריון או רשם לענייני ירושה) ןצוואה בכתב יד. בכל הנוגע לצוואות בכתב יד, החוק והפסיקה התוו כללים לקבילותן כמו תאריך, כתיבת בכתב יד (ולא בהדפסה) .
ככל שהמומחה לניתוח כתב יד שמינה בית המשפט יקבע כי אכן מדובר בכתב ידה של המנוחה – הסיכוי גבוה שבית המשפט יקיים את צוואתה.

תביעות רבות בהליכי גירושין העוסקות בחלוקת רכוש מתחקות אחר הגדרת "מועד הקרע". כלומר, המועד שממנו ואילך יש לפצל את הרכוש המשפחתי לטובת חלוקתו. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת כי מועד הקרע הוא בבסיסו המועד שבו מפסיק השיתוף בין בני הזוג וניתן לחלק את מה שנצבר עד כה, זאת משום שבית המשפט או בית הדין רשאי לקבוע מועד קרע שיהיה מוקדם ממועד הגירושין, ואפילו כאשר בני הזוג עדיין גרים תחת אותה קורת גג.

במקרי גירושין/פרידה רבים, אחד מהצדדים מתכנן גם מעבר דירה לעיר אחרת. לעתים עד כדי מרחק רב מההורה השני. המעבר משפיע על הילדים הן מבחינת שינוי מסגרת לימודים, חברתית וכן משפיע על זמני השהות של הילד עם ההורה השני..

האם הורה רשאי לעשות מעבר כאמור, גם חרף התנגדותו של ההורה השני, גם אם הוא לא משמורן? האם בית המשפט יכול למנוע מעבר כזה רק מפאת פגיעה אפשרית בקשר שבין הילדים להורה השני?
ובכן, חשוב לדעת כי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל החלטה מהותית שקשורה לגידול וחינוך הילדים חייבת להעשות בהסכמה. קביעת הורה כהורה משמורן איננה מקנה לאחרון את הזכות לקבל החלטות כה דרמטיות על חייהם של הילדים, וחשוב לעשות זאת בהסכמה.

עוד חשוב לדעת שהחוק אינו מגדיר את הרדיוס המותר לעבור ואין בכלל איזכור לנושא.
בהעדר הסכמה – יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי ולבקש את האישור לעבור ו/או לשנות מסגרת חינוכית

אחת השאלות הנפוצות העולות בקרב הורים מתגרשים היא איך מחשבים את מזונות הילדים. אין זה עניין של מה בכך. מזונות נמוכים מדי עלולים לגרום למצוקה כלכלית של ממש עבור הילדים, ומזונות גבוהים מקפלים בחובם סיכון לפגיעה אנושה ביכולתו של החייב במזונות לחיות את חייו בכבוד.

לכך יש להוסיף מגמות של שוויון מגדרי בדיני משפחה, לרבות נושא המשמורת וחלוקת זמני השהייה של הילדים עם כל אחד מההורים. היות שכל מקרה נבחן לגופו, על מנת להעריך את שיעור מזונות הילדים הצפוי, רצוי להיוועץ עם עורכי דין לדיני משפחה.